כשהמהירות עולה האופנוע יציב יותר, ועל כן צריך להפעיל יותר עוצמה בהיגוי כדי לשבור את היציבות הכיוונית ולהפנות את האופנוע הצידה. שי נוה כתב כאן (תשקיעו באופציות) על זה לא מזמן.
עכשיו, אם יותר מהר דורש היגוי יותר חזק, אז כמה חזק אפשר?
או. על זה רצינו לדבר איתכם...
שני גורמים משפיעים על אופי ההיגוי (הנגדי) באופנוע; אורך הלחיצה על הכידון וחוזק הלחיצה.
אורך הלחיצה קובע את מידת ההטיה (כמה נמוך). כל עוד ממשיכים לדחוף את הכידון, האופנוע ימשיך לרדת אל הטיה יותר ויותר חריפה. עד שהוא יפגע בקרקע וייפול. כדי להימנע, כשהגעתם לזווית שנוחה לכם פשוט תפסיקו ללחוץ.
לגבי חוזק הלחיצה, ובכן, החוזק קובע כמה מהר תגיעו אל זווית ההטיה שבחרתם. כמה שתלחצו יותר חזק, הצלילה להטיה תהיה יותר מהירה.
מכאן אפשר להסיק מסקנות חשובות. למשל; אופנוע לא נופל בגלל היגוי ״חזק מדי״. אף פעם. לא קרה. אם האופנוע נפל, זה היה בכלל משך הלחיצה שהביא את האופנוע עד לזווית שבה כבר אין לו אחיזה. ואם אתם שואלים אותנו, אלה דווקא חדשות טובות.
למה? כי זה אומר שאין מגבלה על עצמת ההיגוי, רק על המשך שלו. הווה אומר, באמצעות קצת יותר כוח ניתן לשנות את זווית האופנוע מיידית, בכל מהירות. לקבוע את מנח האופנוע הרצוי בזריזות, לקצר למינימום את רגע חוסר היציבות, ולהשתחרר לפעולות המשך הרכיבה כמתוכנן. רווח נקי.
אבל עדיין יש כאן מילכוד. הניסיון לייצר היגוי מהיר וקצר, עלול לגרום לרוכב לטעות ופשוט ״להכות״ בכידון. אז לא. אופנוע לא מגיב טוב למכות משום סוג. האומנות כאן היא לפתח את הטכניקה לרמה שבה גם בהיגוי הכי קצר וחזק הכוח נבנה ונסוג - ולא מתנגש בכידון ואז נעלם ברגע לגמרי.
דמיינו איך הייתם לוחצים על בצק בתנור כדי לבדוק אם הוא אפוי או עדיין חצי נוזלי מבפנים. האצבע נכנסת ויוצאת. בונה כוח חצי מזמן הלחיצה, ומשחררת את הכוח בחצי השני לכדי כלום. זה בדיוק אופי הלחיצה על הכידון בהגוי. דחיפה והרפיה. כניסה ויציאה. חיזוק ודעיכה. נגיעה ועזוב. הבנתם.
כל עוד התהליך הזה של ״הלחיצה על הבצק״ מסתיים בדיוק בזוית ההטיה שרציתם, אין שום מניעה לחזק אותו ולקצר אותו בדיוק למידת הצורך.
שימו לב: לחזק ולקצר. הם שלובים זה בזה. לשם המחשה בלבד חישבו על זה כך: אם נדרשת לחיצה של קילו כדי להגיע תוך שנייה לזווית ההטיה הרצויה, אז בלחיצה של שני קילו נוכל להתייצב על הזווית תוך חצי שניה.
בהתאמה, לחיצה של חצי קילו תצטרך להימשך שתי שניות תמימות כדי להביא את האופנוע אל אותה זוית הטיה. ואם הפנייה כולה נמשכת בערך שלוש שניות, מה מועיל לנו היגוי כזה חלש מדי וארוך...
וזהו. חפרנו מספיק על יחסי הכוחות בתוך לחיצה מסכנה אחת, לא?
קדימה, צאו לרכב, אבל בלי מכות.
