בין אם ידעתם ובין אם לא, הסנטר שלנו הוא הכוונת הכי טובה בטבע. ירי, כדורסל, גלישה, וכן, גם ברכיבה.
דיוק עבודת הסנטר פותח את שני האגפים בראיה המרחבית ומאשר תנועה בטוחה למטרה, וגם מכוון את כל טונוס השרירים שלנו אל הנקודה הרלוונטית. רק כך מתאפשרת ״צליפה״ מדוייקת. וברכיבה כמו בירי, דיוק הוא קריטי, מהסיבה הפשוטה שאנחנו רוכבים על הכדור אותו אנחנו יורים ומכיוון שכך כדאי מאוד שניפגע בול.
עכשיו העניין הוא בחירת המטרות.
מטרה ברכיבה היא המקום המדויק בו חשוב לנו שיעברו הגלגלים. וכל אחד מאיתנו צריך לבחור את המטרות שלו תוך כדי תנועה. למשל: מעבר בין הפסים של מעבר החציה, התייצבות במקביל ולא על הקו הצהוב של השוליים, סימון נקודות בלימה והיגוי וכיו״ב.
צליפה נחשבת צליפה, כאשר אנחנו בטוחים שהאופנוע יעבור בדיוק במקום עליו מתעכב הסנטר. זאת אומרת שהמראות והמשקף של האופנוע שנמצאים בתחתית הראייה מרחבית, מתאפסים אל מתחת למיקום הסנטר והראייה הממוקדת.
האיפוס הזה מבטיח שהאופנוע ידייק את המעבר על המטרה, ומאפשר להרים מיד את העיניים והסנטר הלאה אל המטרה הבאה. וכך נוצר רצף התנועה המדויק; סריקת האספלט, התעכבות רגעית עם הסנטר על מטרה, חיבור האופנוע לסנטר והמשך בחירת מטרות.
זו הדרך היחידה לשלוט לחלוטין על קו התנועה של האופנוע. ואם לא מצליחים, מורידים קצב עד שמתקבל הדיוק. אתם לא רוצים לשבת על כדור שפספס את המטרה.
