פעם בשנה, בראש השנה, גם חבורת המדריכים שלנו יוצאת לנסיעת לילה אל הזריחה במצדה. יש בסיבוב הזה כמה רגעים קבועים ואהובים; כמו הישיבה לצד כביש סדומערד מול נחש האורות בחושך; או הרגע הזה, דקה אחרי שהשמש זרחה על השנה החדשה, שבו אנחנו מכוונים את האף לירידה וצוללים את מצוק ההעתקים עם מנוע כבוי. ששש....
עכשיו החוכמה היא לבלום כמה שפחות, אם בכלל. מדובר באחד האימונים הכי יעילים ופוריים ברכיבה על אופנוע. כמות המידע והלמידה שאפשר להרוויח באימוני רכיבה ״בלי ברקסים״ היא מדהימה, לא פחות. לא רק בירידה בלי מנוע.
ראשית, היעדר הבלמים מבחירה מחייב את הרוכב לתכנן רחוק קדימה, כדי לצלוף בקצב הנכון באמצעות הפחתת וסגירת הגז בלבד. זה מעודד הקפדה ויצירתיות בקו התנועה, זה משחיז את דיוק וקצב ההיגוי, והיעדר העומס על הפרונט מקל על שחרור הכידון.
ברמת תרגול גבוהה יותר (ורק בשטח סטרילי, כמו מסלול או מגרש אימונים), זו גם כנראה הדרך המהירה ביותר ללמד את המוח מהירויות כניסה לפניה, וגם לצרוב בו את מידת התאוטה שהאופנוע שלך מייצר מעצם ההטייה בלבד.
ואולי הכי מגניב ומועיל, זו היכולת לאבחן איך משפיע התוואי עצמו על האופנוע, ללא השפעות הרוכב.
מכיוון שכך, סשן רכיבה בלי בלמים מהווה את המצע הפורה ביותר לאיפוס הרוכב ובניית המשך רכיבה יעילה ומענגת.
רגע לפני שאתם יוצאים לתרגל, חשוב לזכור:
אם זה תמרור עצור, רמזור אדום - תשתמשו בבלמים.
אם אתם עומדים למות או להרוג מישהו - תשתמשו בבלמים. ברור.
אבל לקראת כל שאר המצבים, פשוט תרימו את העניים ותכננו הכל מראש ומוקדם. אתם תופתעו לגלות כמה פתרונות יעילים יש עוד הרבה לפני שיורדים קראטה על הברקסים.
וזהירות, זה ממכר.
