אם אתה מהרוכבים שמוותרים על השימוש בבלם אחורי, שאל את עצמך שאלה אחת: למה לעזאזל במרוצים - היכן שהאופנועים אמורים להיות הכי קלים וממוקדים - המהנדסים עדיין טורחים לבזבז קילוגרמים מיותרים על מערכת הבלימה של הגלגל האחורי?
התשובה נמצאת באיזון. כל עוד הגלגל האחורי שלך לא עלה לאוויר כתוצאה מבלימה פסיכית עם הבלם הקדמי (סטופי), הצמיג האחורי עדיין מספק חיכוך ואחיזה. ויתור על כוח הבלימה שלו משמעותו תוספת עומס בלימה על הבלם הקדמי. והעומס הזה מועך את המתלה הקדמי, מעמיס את הידיים ותוקע את הכידון במצב ישר.
הקפדה על היכרות עם הבלם האחורי ושימוש בו בכל בלימה (!) מאזנת את האופנוע על המתלים, מקלה את העומס על הידיים, ומאפשרת המשך תמרון ושליטה בקו גם תוך כדי בלימות מאוד משמעותיות.
אה, וזה גם מקצר מרחקי בלימה, אבל למי איכפת...
חוצמיזה, יש מצבי רכיבה שבהם עדיף לעבוד עם אחורי בלבד. הם מתאפיינים במהירות נמוכה ותנאי אחיזה ירודים. דוגמאות? בבקשה:
עצירה על שוליים מעפר? כמה קמ״שים אחרונים רק עם בלם אחורי. תמרוני כידון בין המכוניות בפקק? רק בלם אחורי. עצירה ליד משאבת הדלק על רצפת הבטון החלקה הזו? רק אחורי. ירידה לחניון עם אותה רצפה נוראית? אחורי. הווילי עלה גבוה מדי? אחורי!
נו. אז הוא לא כזה מיותר הבלם האחורי, אה? תניח, תניח עליו את הרגל בכל פעם שאתה נוגע בבלם קדמי. יעשה לך רק טוב.
