והפעם בפינת הארכיון, אנחנו נותנים לכם גב. את הגב של אלי פנגס מימין, הגב של שרון אברהם במרכז, והחצי גב של אביעד אברהמי (הוא מין מרתוניסט דקיק כזה, מה אני אעשה. מישהו צריך לעשות כושר בשביל שאר הצוות). התמונה הזו צולמה בסוף חודש ספטמבר 2008, והכדור הכתום-חלמון הזה הולך עוד רגע לשקוע על מסלול 'נחשונים'.
כן. לפני עשור ויותר, בעיצומו של עידן ה״אין מסלול בארץ״, היה לרגע מסלול בארץ. אשכרה פיסת אספלט שמיועדת לגז עם כל דבר ממונע, פונקט במרכז ארץ הקודש. 'נחשונים' היה מסלול קארטינג באורך פחות מקילומטר, שעבד מספר שנים ואירח גם מירוצי קטנועים ואופנועים בנפח 50 סמ״ק. אם זה נשמע לכם קטן, אז קחו בחשבון שהייתה שם ימנית ששיאה ביותר מתשעים קמ״ש על הרגליות, וגם בלימת קראטה מ-110 קמ״ש לפרסה ב-40. אחת ההקפות הכיפיות שנסללו כאן.
כשאנחנו הגענו לעבוד בנחשונים המקום כבר היה נטוש, והיה ברור לכולם שזה זמני ויום אחד מישהו יסגור את הברז. אבל כשהברז היה פתוח, היה שם מגניב מאוד. אני יכול להשתמש בביטויים מושכים וסקסיים כמו "בולענים באספלט שנעלם לתוכם קונוס שלם", או "חריצים וסדקים באספלט שצומחים מתוכם עשבים בגובה חצי מטר", או אפילו "מסלול ליד מחצבה עם שכבת פודרה פסיכית על הקרקע". אני יכול להשתמש בביטויים כאלו, אבל אתם תחשבו שאני ציני. אני לא. התדרדרות מצב האספלט עם השנים הקנתה למסלול ניחוח, איך נאמר, מעניין. הבולענים שנעלם לתוכם קונוס קיבלו עוד שניים-שלושה קונוסים ואז ראו את האייפקסים יופי, וגם ידעו איפה הבולענים. גאוני! הסדקים המטורפים באספלט נתנו לך להישען עליהם עם הצמיגים בנקודות מסויימות ממש כמו הקירות עליהם נשענים רוכבי המוטוקרוס בפניות (אבל בקטן). באביב הצמחיה בשולי המסלול הייתה כ״כ גבוהה שזה נראה והרגיש כמו לרכב בין קירות. והפודרה, כמו פודרה, התעופפה לה במהלך היום עד שהאחיזה נהייתה בלתי נתפסת.
כמה בלתי נתפסת? תשאלו את המרתוניסט מהתמונה למעלה, הוא נתן שם מרפק באחת השמאליות כמה שנים טובות לפני שמארק מרקז ראה את זה ביוטיוב. עכשיו תוסיפו לזה שינויי גובה מעניינים ושינויי מהירות דרסטים תוך כדי שינויי כיוון וקיבלתם מסלול אמיתי (טוב, גור מסלולים). כזה ששימש אותנו נאמנה במשך כמה שנים טובות; הדרכות, ימי מסלול והרבה קילומטרים על האספלט הסדוק הזה, שעשה ללקוחותינו ולנו טוב על הנשמה.
עד שכמובן נסגר. נטחן, ונשתל. חבל, אבל פה זה מדינת היהודים, והכל אפשרי: כולל סלילת מסלול בתקופה של אין מסלול, ואז קילוף שלו מעל פני האדמה ללא זכר. ופה אנחנו רוצים להזכיר לכם שיש בישראל היום שלושה (!!!)מסלולי אספלט פעילים: פצאל, שדה תימן, וערד. קחו לשם את האופנוע, תרכבו שם מהר, כי אי-אפשר לדעת מתי זה ייגמר.
ובפעם הבאה שאתם עוברים בצומת נחשונים על כביש 444, ורואים בצד המזרחי של הכביש פרדס של עצי הדר - דעו לכם שהעצים האלו מוזנים, בין השאר, גם בשאריות גומי ואדים של שמן ודלק. ואלו כנראה התפוזים הכי מהירים בעולם. בפוטנציאל לפחות.
