החיים שלנו מטורפים. הורים, עובדים, לומדים ועסוקים פצצות עם כמות בלתי הגיונית של דברים לטפל בהם ולדאוג להם. המוח מועמס בעוד ועוד דברים, הזמן לעצמך הולך ומצטמצם, וחייבים להתאוורר מדי פעם. אחרת יהיה פיצוץ. ופיצוץ זה אחלה כשיש תערובת אוויר ודלק בסביבה, אבל קצת פחות מגניב אם זה שם אותנו במקום לא טוב, מקום של באסה והעדר מעוף. אז צריך להתאוורר אמרנו. חייבים. כל אדם בדרכו. זה יכול להיות ערב פוקר עם חברים, קפה בשטח עם יתושים, או טבילה במים עם כרישים. וואט-אבר.
ואפשר גם לרכב על אופנוע, אתם יודעים. התמזל לנו מזלנו ויש לנו בחניה מכונת התאווררות מושלמת והמפתח רק אצלנו, תרתי משמע. איזה אבא עייף אמר לי פעם, שהכיף הגדול ברכיבה – בייחוד אם אתם עם ילדים וקריירה והחיים בישראל על הכתפיים – הוא הזמן שלך לבד על האופנוע.
עכשיו נשאלת השאלה החשובה באמת: מה אתם עושים עם הזמן הזה?
אצלנו באופנוען מאומן אנחנו פשוט מתעסקים ברכיבה. לא כי חייבים, ולא כי צריך לעשות שעורי בית. הסיבה היא אחרת. רכיבה היא כנראה הזמן היחידי בעידן המודרני שבו אתם לבד: מרוכזים בשקט, אדונים לעצמכם, כל מה שדורש טיפול פשוט יאלץ להמתין עד לרגע שבו הקסדה יורדת מהראש. עד אז זה רק אני והיכולות שלי. והשאיפות שלי.
אמרתי לכם, זמן איכות.
עכשיו, אם נכחתם באחד הקורסים שלנו, אז אתם יודעים שהתעסקות במבט-כידון-גז זו אחלה דרך למלא את זמן האיכות הזה. ואם אתם לא עסוקים במבט-כידון-גז בזמן הרכיבה, כדאי שתתחילו. לעולם לא מאוחר להיות מופתעים לטובה בחיים. זאת אומרת, מה רע בלדעת מה יקרה עוד 5 שניות, לנשום סדיר ולהרגיש שאתם רוכבים על מכונה שמבינה אתכם? לא רע. עצם ההתעסקות עם הצפי וההקפדה על הנשימה, מביאה איתה פירות ממש מהר. שלא תחשבו חלילה שכרוך סבל בעניין.
והנה עוד דרך יעילה להתעסקות עם הרכיבה, בזמן הרכיבה: שאל את עצמך מה אתה רואה. ותענה. במשפט ברור ובקול רם. אל תדאג, המשקף סגור, אף אחד לא שומע. ואם כבר התחלת לדבר לעצמך, אז נסה לנסח בקול רם מה אתה עומד לעשות עם האופנוע עוד שלוש שניות בערך. ואז תבדוק אם מה שאמרת אכן קרה. אחרת כולך דיבורים.
ניסוח משפטים בקול רם הוא רק כלי למיקוד המחשבה. זה מרגיל את המוח להלך המחשבה ולקצב המחשבה ברכיבה. וכשזה מתחיל לקרות לבד, כבר אין צורך לדבר. יש רק את השקט, הריכוז הנעים וההתעסקות. כמו בקאטה בקראטה, כמו בסדרת התנועות בטאי-צ'י, כמו במדיטציה. התאווררות.
אז אצלי רשום בקלנדר מדי כמה שבתות בתוך קוביה כחולה גדולה: "אבא על האוסטרי". מה אצלכם?
