בואו נדבר קצת על תחזוקה.
תחזוקה של האופנוע מתחזקת גם את הרכיבה שלנו, בין אם תרצו ובין אם לא. ואני לא מדבר רק על לבדוק אוויר בצמיגים לפני הרכיבה, אלא על משהו הרבה יותר מקיף מזה. מדובר כאן על אוסף של פרטים קטנים לכאורה, אשר השפעתם גדלה מיום ליום ואנחנו בכלל לא שמים לב לזה. ובמקום לשים לב ולהבין מאיפה זה מגיע, אנחנו נלחמים: נלחמים בכידון, נלחמים בגז, נלחמים בקו.
מכירים את הסיפור על צפרדע בסיר מים פושרים שמניחים על הגז? זו שלא מבחינה שהעסק מתלהט עד שכבר מאוחר מדי? אז זה זה.
קחו למשל את הצמיגים שלכם. אלו נשחקים לאט לאט במהלך החודשים, חווים מחזורי חימום וקירור ועומסים משתנים ובלתי פוסקים. כתוצאה מכל הסיפור הזה צורתם משתנה, ותמיד לרעה. לדוגמא, צמיג אחורי שמבלה את רוב חייו בנסיעה על כבישים מהירים יפתח רצועה שטוחה, או ״מצח״ שהולך ומתרחב במרכזו. כתוצאה מכך הצמיג יהיה סרבן במעבר מקו ישר להטיה ובזוויות הטייה מתונות האופנוע כל הזמן ינסה להזדקף. אבל מה, זה תהליך שחיקה ממש איטי. ואנחנו לא שמים לב.
מתי כן שמים לב? כשמחליפים צמיגים פתאום אנחנו נגנבים מהשינוי לטובה...
הדבר נכון גם למיסבי ההיגוי, ששחיקתם אפילו איטית יותר מהצמיגים. אלו לאט לאט מפתחים מדרגה, שכמו תוקעת לרגע את הכידון במצב ישר וכתוצאה מכך הכידון לא ממש אוהב לצאת משם. אופן השחיקה הזה, שמחבל בחלקות וטבעיות הצידוד, מתורגם לכך שאי אפשר לשחרר את הכידון באמת. ושוב, אנחנו לא שמים לב, כי זה קורה לאורך חודשים והמוח מתרגל ומתאים את עצמו למצב החדש בכל רכיבה.
ופה בדיוק קבור הכלב: אופנוע שחוק במכלול המשפיע על ההתנהגות שלו, מייצר עם הזמן צלקות ברכיבה. זה קורה מכיוון שהמוח שלנו מסגל את עצמו להתנהגות אופנוע הולכת ומתדרדרת, ומחנך את הגוף והשרירים להתנהגויות שפשוט הורסות את הרכיבה והשליטה באופנוע אפילו כשהוא תקין לגמרי. מה עשינו בזה?
כל זה, אגב, נכון גם לשמן בבולמים, ולחופש בכבל הגז, ולמתיחות השרשרת. למעשה, נראה לי שאחד הדברים הקבועים היחידים באופנוע שלנו לאורך השנים הוא קצב הבהוב המאותתים...
ז מה אני אומר בעצם? לרוץ להחליף צמיגים כל חודשיים כדי שיישארו בצורה המקורית שלהם? טוב, אם הכיס מאפשר אז כן. אבל בלי כסף ועם קשר, כדאי וצריך לבחון מדי פעם את התנהגות האופנוע: להרגיש, למשל, האם ניתן להרפות מהכידון לחלוטין מבלי שהאופנוע יזדקף. או להקשיב לשרשרת ולקלוט אם הזמזום חלק, אם היא מקרקשת, אם היא מצליפה ובועטת בהחלפות הילוכים ובמהירויות נמוכות. אפשר גם להציץ מדי פעם על הצמיגים מלמעלה, ולקלוט אם החתך שלהם עגול לגמרי, או שהתחיל להראות כמו מצולע...
לפעמים מדובר בסידור בחינם על המדרכה ליד הבית, ולפעמים צריך להחליף משהו שעולה אלפי שקלים. אין מה לעשות. הזנחת המכונה גורעת משמעותית מההנאה שברכיבה. אבל כבר הבנתם שהשינוי הוא כל-כך איטי, שאנחנו לא שמים לב שאנחנו סובלים.
בכל פעם שרוכבים שלנו מגיעים להדרכה, בזמן שהם שותים קפה אנחנו עוברים על האופנועים שלהם. בודקים אוויר, מותחים פה קצת, משחררים שם קצת, משמנים ומכוונים מה שצריך. עושים קצת טוב למכונה כדי שהלימוד בקורס יהיה מועיל, כדי שהרוכב ירגיש את השינוי ברכיבה כמו שהתכוון המשורר. קצת תשומת לב מצדכם והאופנוע ירגיש ככה תענוג בכל יום.
תנו בגז (אבל עם שכל),
שי נוה וצוות 'אופנוען מאומן'
