על מה אתה רוכב? HONDA
סויצ'ירו הונדה נולד בהאמאמוטסו,יפן, באוגוסט 1906. את שנות ילדותו התמימות הוא בילה בלעזור לאביו, נפח במקצועו, בסדנה לתיקון אופניים. ואם כך, אז אפשר להגיד שכבר אז זה התחיל.
מה התחיל? ובכן, לא סתם יש עדיין זקנים ששואלים אותך "איזה אוּנדה זה?". הם מתכוונים ליפני ההוא שבגיל 15, ללא כל הכשרה מקצועית, עבר לבדו לגור בטוקיו הגדולה. שם, אחרי שנה של חיפושים ומאבק הישרדות, הוא מצא עבודה כשוליה במוסך מכוניות ונשאר לעבוד שם שש שנים. משם הוא חזר לעיר הולדתו ופתח עסק משלו לתיקון מכוניות והוא בן 22 בלבד.
אבל הראש של סויצ'ירו שלנו לא היה רק במכונאות. סויצ'ירו אהב מאוד תחרויות, נתן בראש במרוצים, שבר שיאי מהירות וגם התרסק. ב-37', אחרי שהחליט שיותר בטוח להתעסק במכונאות (אשתו קצת "עזרה" לו להחליט), הוא ייסד את חברת TSHI לייצור בוכנות. במהלך מלחמת העולם השניה התעסק הונדה בייצור חלקי מנועים לצבא היפני וב-1945 האמריקאים ירדו על יפן עם שתי פצצות גרעיניות.
אחרי המלחמה, באוקטובר 46', ייסד הונדה חברה הנקראת על שמו, שעתידה - כמו כולם - לתת מענה לצורך בתחבורה בסיסית וזולה אחרי המלחמה. בעזרת החוש העסקי, היכולת הטכנית והסתגלנות שלו שתלווה אותו עד למעמד אימפריה, הוא קונה 500 מנועים קטנים מעודפי הצבא האמריקאי, מתקין אותם על שלדות אופניים והם נמכרים שיגעון.
ב-48' הוא מוכר את עסק ייצור הבוכנות לטויוטה בעבור בוכטה של כסף ומתחיל להניע קדימה ומהר את "הונדה מוטור קומפני".
ב-1949 יצא לשוק ה-D TIPE, או כפי שכונה "DREAM", שהיה האופנוע האמיתי הראשון לבית הונדה והשאר היסטוריה. מאז אותו "חלום" הפכה הונדה למעצמה עולמית המונעת כולה בדחף של סויצ'ירו והגישה המהפכנית שלו בשיווק וטכנולוגיה. זה התחיל בהחלטה הגאונית של הונדה להתמקם בתוך שוק האופנועים הגדול בעולם עם ייסוד "אמריקן הונדה מוטור קומפני".
הכלי הראשון שנמכר ליאנקים היה ה-C100, שכולנו מכירים בתור הסופר-קאב. לימים יהפוך הקאב לכלי הרכב הנמכר ביותר בעולם עם יותר משלושים מיליון כלים. הקאב, שנראה אז יותר כמו טוסטוס אופנתי מאשר אופנוע, פנה לאנשים שעד היום לא חשבו אפילו על דו-גלגלי. היכולת לעלות על המושב "דרך הקטנוע" מבלי להניף רגל, יחד עם השקט, הניקיון והאמינות הבלתי נלאית - הפכו אותו ללהיט היסטרי. לא צריך יותר מהסיסמה "אתה פוגש את האנשים הנחמדים ביותר על הונדה" בכדי להבין את המהפך התדמיתי שהביא הונדה על עולם האופנועים.
ה-CB72 וה-CB77 של 61' היו ההמשך הטבעי של הונדה בדרך להשתלטות על שוק האופנועים האמריקאי והעולמי. דגמי ה-HAWK הללו (בנפחים של 250 ו-350 סמ"ק) כבשו את לב הרוכבים עם אמינות, ידידותיות, ניקיון וביצועים מצוינים ממנוע קטן בסל"ד גבוה. ואלה האופנועים שהביאו את הרוח והגישה מאחוריה עומדת הונדה גם היום. אז הם התכוונו לומר שאתה לא חייב להיות מלאך גיהינום עם גריז על הידיים ושלולית שמן מתחת לאופנוע בכדי להיות אופנוען, היום הם אומרים שהנדסת אנוש וידידותיות למשתמש יעשו אותך יותר מהיר מאשר כוח מנוע.
ה-CB750 של 69' היה נציג נאמן של אותה גישה. למרות שהיה האופנוע הגדול ביותר שיצא עד אז מיפן, הוא היה הכלי האמין, החלק והקל ביותר לרכיבה באותה תקופה. אבל זה לא הסיפור שלו; ה-CB750 הביא את בשורת הארבעה צילינדרים בשורה לייצור המוני. יחד עם המנוע האימתני הוא הביא גם את בלם הדיסק הראשון באופנוע סדרתי. אותו CB אגדי היה למעשה הסופרבייק הראשון והוא זה שהזניק את מלחמת ההספקים שמתחוללת מאז. תצורת המנוע, עם הקראנק היצוק, תשרוד עד ימינו אנו, תהייה לסימן ההיכר של אופנועים יפניים ספורטיביים ותהווה את אמת המידה לביצועים.
החידושים ב-750 היו רק הסנונית הראשונה לגל של הכתבות סטנדרט טכנולוגיות. דוגמאות בודדות אפשר למצוא עם מתלה הפרו-לינק האחורי, קירור מים להמונים, טורבו בייצור סדרתי, מערכות הבלימה המשולבות, בוכנות אובליות וגם יצורים מוזרים כמו הג'יירו התלת גלגלי.
על הבסיס הטכנולוגי הזה יצאו מבית הונדה כמה וכמה דגמי מפתח שהוו מהפכה בפני עצמם ואף יצרו קטגוריות חדשות. כמו אותה מפלץ שנקרא גולדווינג שהחל את דרכה בתור אופנוע GT עירום בשנת 75', פתח את שוק התיור המאובזר ארוך הטווח, והיום הוא כלי התיור האולטימטיבי. או האינטרספטור (VF750F) עם מנוע ה-V4 האגדי שימצא את מקומו ב-VFR שהכתיב במשך שנים את הדרך בשוק אופנועי הספורט תיור. או ה-CBR600F הוריקאן שהמציא ב-1987 את קטגוריית ה-600 הסופרספורטיביים שתשמיד בבוא היום את קטגרייית ה-750. ומה עם ה-CBR900RR של 92' שהביא מנוע ליטר בשלדה של 600? וה-CR250R שהביא את שלדות קורת האלומיניום לשטח וסחף אחריו את כל עולם המוטוקרוס?
זה יכול להמשיך ככה עוד כמה עמודים טובים, אבל בואו נעצור כאן. כי מעבר לכל חידושי הקצה, הונדה מוכרת ומככבת בעיקר באיכות הייצור, האמינות והידידותיות. כמעט תמיד חיו במקביל אופנועים יותר קיצוניים וחזקים מההונדות. אבל לא היה להם את הקסם של הונדה. את החיבור המיידי והתחושה שמה שאתה רוכב עליו הוא חכם ונכון. לא צריך יותר מסיבוב על CBR900 שמור מודל 93', כדי להבין מיד את איכות היצור ואת איך שההונדה מזדקן בכבוד. בכדי לקלוט מיד איך עושים דברים חכם ומקבלים ביצועים בלי המנוע הכי חזק בקטגוריה. בכדי להפנים שלא הכל נמצא בדף הנתונים ולהשלים עם הגאונות הצרופה שיש בענק הזה מיפן.
