הנה מבחן אמריקאי:
שוער עומד לבעוט בעיטת שוער, מבחינתו עד שער היריב בצד השני של המגרש. הרחבה פנויה, הכדור ביד שלו.
מה הוא עושה עכשיו?
זורק את הכדור 10 מטרים לגובה, מחכה שירד חזרה ובזמן הזה מנסה לצלוף בו עם הרגל.
״תולה״ את הכדור באוויר מולו בגובה המותן, ומשחרר בדיוק את הבעיטה של החיים.
נכון. השוער מתשובה מס׳ 1 הוא טומטום, השוער מתשובה 2 מבין עניין.
ואיך זה קשור לאופנועים?
ובכן, גישה לפנייה היא בדיוק כמו ההכנה לבעיטת וולה לאורך המגרש כולו; לגשת חזק ומהר ביחס ליכולות שלך, זה לאבד את המטרה, לאבד את הדיוק ולהתנהג על האופנוע בדיוק כמו אותו שוער חסר הבנה.
רוכב בגישה לפנייה צריך להתקדם בקצב שקטן עליו (כמו להכין את הכדור קפוא באוויר בגובה המותן) ולהבין שהעיקר - הבעיטה - זה הגז שיוצא מהפנייה לכיוון החדש.
ומכיוון שכך, אין שום סיבה להעמיס שום אתגרים ועוצמות על שלב ההכנה. כי זו רק הכנה.
במירוצים קוראים לזה ״כנס לאט צא מהר״. אצלנו קוראים לזה ״אל תהיה שוער מטומטם״.
