תרבות והִתרבות - הארלי-דווידסון | אלי פנגס

על מה אתה רוכב? HARLEY-DAVIDSON

מתוך כל החברות שנסקרו תחת #עלמהאתהרוכב, הארלי-דיווידסון היא החברה שהכי פחות נחוץ להסביר לבעלי תוצרתה מי הם ומה הם ומאיפה הם באו. אם חונה לך V2 מברזל אמריקאי מתחת לבית, קרוב לוודאי שאתה יודע בדיוק עם מה יש לך עסק. אם רצית כזה, לא יכולת להשיג אותו דרך שום יצרן אחר. אין כאן "דגמים מקבילים", לא מכניסים אותו ל"מבחן השוואתי", ולא משכללים פה "טכנולוגיה לשקל", או כל אחד משאר הפרמטרים לפיהם בוחר שאר העולם את האופנוע שלו. אז מה הקטע עם הארלי דיווידסון?

מתוך "על הגז" (אגו)

הארלי דיווידסון החלה את דרכה בתוך הראש של וויליאם ס' הארלי. בגיל 21, תוך כדי עבודה בחברת הנדסה, הוא השלים את התוכניות למנוע המיועד להתקנה באופניים. השנה היא 1901, ארבעים שנה לפני שרוב הסיפורים כאן מתחילים. ב-1903 חובר וויליאם הארלי לארתור דיווידסון והם בונים את האופנוע הראשון שלהם: סינגל המיועד למרוצים. באותה שנה הם עובדים מתוך צריף עץ מרוט בגודל 3X4 מטרים שנמצא במילווקי, ועל הדלת הבלה שלהם חרוטות המילים "הארלי דיווידסון מוטור קומפני".

שנת 1909 מביאה אתה את מנוע ה-V2 הראשון של הארלי. עם 45 מעלות בין הצילינדרים וקירור אוויר, הוא יהווה מעין אייקון בלתי מעורער של הארלי דיווידסון עד הופעתו של ה-V ROD מקורר המים 93 שנים אח"כ. מאחר וכבר כאן גילינו את הסוף, אפשר להבין שחידושים טכנולוגיים זה לא בדיוק השטח של החברה הזו. למעשה, בכדי לחסוך מלל יקר, למעט סינגלים בודדים פה ושם ואיזה שני בוקסרים עלומים ונכחדים, זה היה המנוע היחידי בשימוש HD שחווה מדי פעם אבולוציה קלה ושינויים בנפח. הדורות נבדלים האחד מהשני בשינויים מכאניים די מינוריים ובשמות החיבה שניתנו להם עפ"י צורת ראש המנוע: פלאט-הד (הראש השטוח של 29'), נאקל-הד (ראש האגרוף, או פרקי האצבעות, של 1936), פאן-הד (ראש המחבת מ-1948) ומנוע האבולושן 1340 של 84'.

אבל רגע, קפצנו יותר מדי קדימה בזמן. ב-1910 כבר נעשה שימוש בסמל הנצחי של החברה עם צורת המגן האופיינית. שנתיים אח"כ HD מתחילים לייצא אופנועים ליפן ותזכרו טוב טוב את היפנים האלה. ב-1914, HD מתחילים להתחרות עם קבוצת מפעל רשמית, לא מעט בגלל גורמים חיצוניים כמו מכונית הפורד מודל T שנגסה בשוק הרכבים הזולים והלחיצה את יצרני האופנועים. הכניסה למרוצים הייתה צעד שמטרתו הייתה להכניס ערך מוסף ופאסון לעולם האופנועים שנחשב עד אז בתור הפתרון הזול.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה מתחילים ב-HD לייצר אופנועים לצבא האמריקאי והחייל הראשון על אדמת גרמניה בדרך לניצחון רכב על – מה אתם יודעים – הארלי דיווידסון. ב-1920 HD הם כבר יצרן האופנועים הגדול בעולם וחמש שנים אח"כ מופיע על כל דגמי החברה מיכל הדלק בצורת הטיפה שילווה אותם עד ימינו אנו ובלעדיו קאסטום (גם איטלקי ויפני) הוא לא קאסטום.

ב-1935 חברת HD, תאמינו או לא, מיסדת את תעשיית האופנועים היפנית עם מתן זיכיון על תוכניות, כלים ומכונות לחברת סנקיו היפנית. התוצאה היא אופנוע בשם RIKUO. בכך היא זורעת את הזרע לפרח שבבוא הזמן יטרוף אותה וכמעט ולא ישאיר ממנה שום דבר. אח"כ, ב-41' היפנים יורדים קראטה על פרל הארבור וגוררים את ארה"ב למלחמת העולם השניה. ייצור האופנועים האזרחיים מופסק כמעט לחלוטין ועד תום המלחמה HD מייצרת יותר מ-90,000 אופנועים לשימוש הצבא האמריקאי. אותם חיילים אמריקאים שנחשפו לאופנועים הללו על אדמת אירופה, אפריקה ויפן , לא שוכחים את המכונה המנצחת, קונים אותה בתור אזרחים ונוטלים חלק בשגשוג החברה שמגיע אחרי מלחמת העולם.

השגשוג הזה נמשך כמעט שני עשורים, בהם הארלי הופך לאופנוע שהוא סמל למעצמה האמריקאית. אלה גם השנים בהם מתחילה להתפתח תרבות סביב HD והדוגמה הטובה ביותר היא מכירת מעילים רכיבה של החברה שהיו אבות ה- "מעיל העור השחור" שהפך לסמל אופנוענות כלל עולמי.

קפוץ קצת הלאה ל-1969 ו-HD כבר לא במצב טוב. הבום הטכנולוגי מיפן נמצא בשיא פריחתו, הונדה כבר נמצאים עמוק בתוך השוק האמריקאי, אופנועי ספורט הם בדרך כלל אקזוטיקה מאירופה ו-HD כבר נושאים על עצמם את נטל התדמית של אופנועי כנופיות כבדים, חלשים ונוטפי שמן. הקשיים הכלכליים מביאים למיזוג עם חברת AMERICAN MACHINE AND FOUNDRY (AMF), שהיו בין השאר יצרנים של כסאות פלסטיק לגינה. וזה כבר לא נשמע טוב. HD מתחילה לדהור מטה אל השאול בקצב הולך וגובר, כשהיא חיה רק על הפטריוטיות האמריקאית ועל תהילת העבר.

מתקפת הקאסטומים מיפן שהוביל הימהה ויראגו 750 בתחילת שנות השמונים, הנחיתה מהלומה סופית וכואבת הישר לבטן הרכה של השוק שהיה בבעלות בלעדית של HD עד אז. הגאולה הגיע, כמו באגדות, בדמות 13 עובדי HD בכירים שחתמו בפברואר 1981 על הצהרת כוונות לרכישה של החברה מהאחיזה המסרסת של AMF. בפברואר אותה שנה נכנסה הרכישה לתוקפה וצוות המנהלים החדש מתחיל לעבוד במלוא הקיטור על חידוש טכנולוגי ושיפור האמינות.

בשנת 84', כאמור, כבר מותקן על דגמי החברה מנוע האבולושן שהיה חזק, נקי ואמין בהרבה מהמנועים של השנים החשוכות. צעדי החקיקה, יחד עם המנוע המשופר ודגמי מפתח כדוגמת הסופטייל (שהחל אופנה שלמה של הסתרת המתלה האחורי בשלדה בעלת מראה קשיח) הביאו בסופו של דבר להתאוששות והסרת עול המיסוי מעל היפנים שנה לפני תום חמשת השנים המתוכננות. HD כבר מרגישים חזקים מספיק. ב-93' הם קונים חלק מחברת ביואל שייצרה אופנועי ספורט אמריקאיים על בסיס מנועי הספורטסטר 883 ו-1200. ב-98' הם כבר קונים את כל החברה ואריק ביואל ממונה ליו"ר החטיבה הספורטיבית של ביואל ב-HD. ב-2001 הם מטילים פצצה עם ה-V-ROD מקורר המים שעושה בחילה להארליסטים מסורתיים, אבל קורץ לאנשים מחוץ למעגל מעריצי ההארלי ומוכיח שאפשר גם אחרת.

המהלך האחרון הזה כבר התבצע עמוק אל תוך ההצלחה המסחררת המחודשת לה זוכה HD בעשרים השנה האחרונות. אותה רכישה של החברה ע"י עובדים מתוכה, הייתה הקטליזטור להתחדשות בתוך המסורת, שהחזירה את אופנועי הארלי-דיווידסון למעמד של אגדה על גלגלים.

אבל כבר אמרנו שמזמן לא מדובר באופנועים. מדובר כאן בהיסטוריה, פטריוטיות ומסורת של שמירה על ערכים ישנים. מדובר כאן בשמירה דתית על המאפיינים שעושים אופנוע HD למה שהוא: המראה, הצליל והרטט. מדובר כאן על תרבות שלמה עם חוקים משלה וערכים משלה ואסטטיקה משלה. וזו כבר אנתרופולוגיה, לא מכאניקה.