שו אייפקס? | שי נוה

״תתארגן, תפוצץ!״. זוכרים את הערך הזה במילון ׳אופנוען מאומן׳?

נכון שהנושא הזה נטחן כבר בעבר לא מעט, אבל תמיד נשארים גושים... אז אפשר לחפור עוד בתחום ולהפיל לנו עוד שבר אסימון בדרך אל ההארה.


Honda CBR1000, kneedown
זה אייפקס | צילם: טל זוהר

בגדול,לאלו שהצטרפו אל תורת הרכיבה שלנו רק לאחרונה, מדובר על חשיבות הדרייב, אותו גז שנפתח ביציאה מהפניה ולא נסגר עד הפניה הבאה. כדי להגיע לדרייב הזה אנחנו צריכים לארגן את כל מה שקודם לאותו גז, כלומר המבט, הבלימה, הקצב, מיקום פקודת ההיגוי ועוצמתה וכמובן שחרור הכידון. כל אלו יכתיבו איך ייראה הדרייב שלנו והאם הוא יהיה כזה שייכתב בספרי ההיסטוריה של הדרייבים, או שיהיה מקוטע ומחורבן, כזה שנשתדל לא לחזור עליו.


אחד האלמנטים החשובים ביותר בתכנון המקדים שלנו מתייחס לשיא הפניה, אותו אייפקס (מאנגלית - Apex). מיקום האייפקס הוא משהו שאנחנו מחליטים, ולא אף אחד אחר. זה תלוי ברמת הרכיבה שלנו, בקצב, במצב האספלט והשיפוע שלו ובעוד כל מני אלמנטים מכניים (באופנוע) ונפשיים (אצלנו בקופסה). אבל אנחנו ורק אנחנו מחליטים איפה הצמיגים נושקים לקו הפנימי (צהוב בימניות, לבן בשמאליות). וכדי לקבל את אם-כל-הדרייבים, אנחנו צריכים לחזור לגז מוקדם. אז איך לעזאזל משיגים את התוצאה הזו?


אופנוע סופרמוטו בווילי במסלול כוכב יאיר
זה אייפקס | צילם: בני דויטש

כנסו ל-א-ט.


כמה לאט? כמה שצריך כדי לחזור לגז מוקדם בלי שהאופנוע ייסחף לקו החיצוני מוקדם מדי (לבן בימניות, צהוב בשמאליות). ויש לי חדשות בשבילכם - זה קצת יותר לאט ממה שאתם נכנסים היום... ממש קצת.


אם בחרתם קו קלאסי וסיימתם עם הבלימה בקו ישר, השכיבו מאוחר ותדאגו להיות במהירות איטית יותר מהרגיל. המהירות הנמוכה יותר לא רק תיתן לכם עוד זמן לחשוב ולהתארגן, אלא גם תאפשר לכם לדייק יותר, להשכיב פחות ולתת לאופנוע להשיק לקו הפנימי מאוחר ועם האף מכוון ליציאה. אהה, וכמובן להיות רגועים כמו בויפאסנה (יש מצב שיש רגועים ממנו האמת, אז אני סתם מנחש).


ducati V4S, jerez racetrack
זה אייפקס

אם בחרתם בטרייל-ברייקינג, יענו משכתם את הבלמים לתוך ההטיה, חכו עוד שבריר שניה לפני עזיבת הבלם ועד לפתיחת המצערת (שזה אומר למרוח את סוף הבלימה, ממש ליטוף מנוף הבלם לפני שחרורו). אותו שבריר שניה יאפשר לאופנוע לכסות עוד כמה מעלות של פניה ולדאוג שהאף יהיה מכוון יותר ליציאה מהפניה ופחות לשוליים החיצוניים.


בכל מקרה, מדובר על מהירות איטית יותר ממה שהתרגלתם אליה, אבל ממש קצת וממש לזמן קצר. ואז, אם הכוכבים הסתדרו בשורה ועשיתם הכל נכון, תקבלו את האמ-אמ-אמא של הדרייבים. מיותר לציין, אבל אציין בכל זאת כי אני חפרן, שזה מפוצץ חושים. וכן, זה תענוג גם אם יצאתם לישורת של 100 מטר ואחריה עוד פניה. כי גם לפניה הזו יהיה דרייב, וגם לבאה וגם לזו שאחריה. בקיצור, זכרו שלכל פניה יש מוצאי פניה. וגם אם זה מרגיש לאט, זה יותר מהר. ויציב. ובטוח. ומתגמל. צריכים עוד?


וזה האמ-אמ-אמא של הדרייבים | גידי פרדר / רונן טופלברג

תנו בגז (אבל עם שכל), שי נוה וצוות 'אופנוען מאומן'


רוצה לגלות עוד על הקורסים שלנו?

לחץ לפרטים

642 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול