בזמן האחרון אנחנו שומעים את עצמנו אומרים לא פעם לרוכבים בהדרכות שלנו, שההצלחה שלהם תלויה בשותפות שווה בינינו לבינם. ״ב-50 האחוז שבאחריותנו, אנחנו נותנים את ה-100% שלנו״ אנחנו אומרים להם. ״השאלה היא מה אתם עושים עם החצי שבאחריותכם״.
אחרי חצי שנייה מחשבה, המסר הזה אולי נשמע מובן מאליו. אבל בהדרכות - בטח כאלה הוליסטיות ומחבקות כמו שלנו - קל ליפול למלכודת. לפעמים כחניך, התחושה היא שעצם הנוכחות וההקשבה להדרכה יביאו לשיפור. אבל לא. לפחות לא ברכיבה על אופנוע.
רכיבה על אופנוע היא דיסציפלינה מהסוג שדורש לא רק זיכרון (ידע), אלא גם זיכרון שריר (מיומנות). ממש כמו גלישה, כמו נגינה על פסנתר, כמו קונג-פו. בכל אחת מהמיומנויות מהסוג הזה, התאמת השריר למשימה וזכרון העבודה שלו הם כל-כך שבריריים, עד שהם דורשים תחזוקה מתמדת. וכל הפסקה בפעילות השוטפת, באה לידי ביטוי בירידה באיכות הביצוע.
נקודה.
עכשיו, כדי ללמוד ולהטמיע זכרון חדש בשרירים (ולהכין אותם למשימה ספציפית), צריך חזרתיות מודעת: אלפי חזרות על אותה הפעולה, תוך כדי הקפדה על הביצוע המדויק. שימו לב: חזרות והקפדה - בדיוק שני הדברים שאף מדריך בעולם לא יוכל לעשות בשבילכם.
זו הסיבה שבכדי להפיק את המיטב מהדרכה (או אימון מודרך), צריך לא רק להקשיב ולהבין. צריך לנצל את קטעי התרגול ברכיבה כדי לחזור כמה שיותר פעמים על הפעולה אותה נשלחתם לתרגל. ולתרגל רק אותה, תוך כדי מחשבה והקפדה עליה בלבד.
זה לא קל. שלא כמו קראטיסט שמתאמן באולם סגור - האופנוע והסביבה גונבים לנו את הדעת בכל רגע, וצריך להתעקש במודע על הריכוז בפעולה. אחרת אולי רוכשים ידע, אבל לא מיומנות. ועל אופנוע זה לא מספיק.
שיטה טובה לשמירה על ריכוז בחזרתיות היא לדבר בתוך הקסדה; דקלום סדר הפעולות הנדרש בקול רם, ממקד את המחשבה ועושה פלאים לביצוע. אבל הגישה הזו - של להתעסק מנטלית במה שעושים פיזית - לא מוגבלת רק לקורס, או לאימון במגרש. השיפור האמיתי מגיע רק כשחושבים ככה בכל רגע על האופנוע. וזה כבר די פשוט: כשרוכבים, חושבים על הרכיבה.
על האופנוע, תחשבו על מה שבא ואיך שבא, כל עוד זה קשור לכאן ועכשיו של הרכיבה. נגיד, הקפדה על שרירי בטן, חיפוש של מכוניות צהובות בפקק, להוריד רגל כמה שיותר מאוחר בעצירה, לא להפעיל בלמים על כביש ראשי זורם, הטיה רק אחרי מעבר חצייה, כאלה… מחשבות על רכיבה.
כשאתם פוגשים אותנו במגרש, ברכיבה או בהדרכה, אנחנו ככה בתוך זה, עם כל ה-100% שלנו, כי להיות מיומן ומאומן באופנועים זה כיף! אבל צריך שניים לטנגו הזה; לכן ברכיבה תחשבו על רכיבה, ותנו את ה-100% על החצי שבאחריותכם.
Comments