הוא עומד על הג׳ק במחסן, מגן הגחון מפורק למחצה וחוטי חשמל חשופים יוצאים לו מכל מיני מקומות בצידו השמאלי. כלי עבודה פזורים מסביב, משובצים ברגים ושאריות אזיקונים מכל עבר.
זה לא המצב הטבעי שלו. הוא באמצע ניתוח, כזה שאורכו תלוי במשלוח חלק מאירופה מוכת הקורונה. בינתיים נשארו לי רק זכרונות מרכיבת האוורור האחרונה שלי עליו לפני שבועיים, וגם הרבה חמצן לארבעת הריאות המעורבות בסיפור - שתיים שלו ושתיים שלי. היה שם ברכיבה הנדירה הזו גז בקו ישר, היה שם גז בקו עקום, היה שם אספלט, אדמה חשופה וכל השילובים שביניהם. רכיבה בעמידה, בישיבה, על הצד ועל העוקץ. היו שם רגעים של ניתוק מגע בקדמי, ניתוק אחיזה באחורי וניתוק פיזיקה אקראי. אושר צרוף, הרמוניה בין אדם למכונה, כל הקלישאות והסופרלטיבים בארבע שעות מאחורי הכידון.
