זה בסדר | שי נוה

עודכן ב: 5 יונ 2019


אופנוע קטמ סופרמוטו מספר 42 בתמונה סטטית ברקע אספלט
צילם: טל זוהר

לפני טונה וחצי של שנים יצא לי לפתוח את ראש המנוע של הסופרמוטו שלי. הק.ט.מ 640 הזה ידע רק גז ועוד גז כל חייו. מהרגע שיצא מהסוכנות פוצצו לו את השושנה במסלולי מירוץ מאולתרים במגרשי חניה פה ושם. הוא השתתף במירוצים, הוא עלה לווילי, הוא נכנס בהחלקה אחרי הורדת שני הילוכים במכה, הוא אכל ברנאוטים על ימין ועל שמאל וגם נפל לאותם שני צדדים לא מעט.

ובכל זאת, הרמת ראש המנוע חשפה צילינדר יפיפה ובתוכו בוכנה מבריקה כאילו יצאה אתמול מבית חרושת.


איך זה יכול להיות? איך מכונה שמסתובבים בה עשרות ומאות חלקים מדוייקים בטירוף, מכונה שחשופה לשינויי טמפרטורה פסיכיים, וויברציות אין קץ ובעצם תנאים קיצוניים בכל קנה-מידה, איך היא יפה כל כך מבפנים?


אהההה... אז ככה: אם המנוע מתוכנן לפול-גז כל החיים, רק שם הוא יהיה מבסוט. שם לחץ השמן יהיה נכון, שם הטמפרטורות תהיינה מתאימות, שם הבעירה תהיה מלאה. מנוע שמרחמים עליו כל החיים ולא מעלים לו סל״ד, יסבול מערימות של פיח בשסתומים ועוד אי-אלו תופעות רעות למרות המחשבה שאנחנו ״שומרים״ עליו.


תבינו חברים, האופנוע שלכם זו חתיכת מכונה עמידה (כמובן כל עוד אתם מתחזקים אותה סביר). עוד משלב השרטוטים הוא מהונדס לסבול בשקט את כל מה שהטבע זורק עליו, וגם כל סוג אדם (טוב, כמעט).

אופנוע קטמ בהשכבה קיצונית ורגל על האלספלט, רקע אספלט ושיחים
חתיכת מכונה | צילם: טל זוהר

ואם כך, אז זה בסדר להשאיר אותו בשמש. הוא יניע וייסע כי הוא בנוי לזה. גם אם הפלסטיקה תתפורר אחרי חשיפה של שנים, הוא עדיין יניע וייסע. זה בסדר להשאיר אותו בגשם. יש מקומות על הפלנטה שבהם אין מזג אוויר אחר וגם שם הוא יניע וייסע. זה בסדר להביא אותו לקו האדום מדי פעם. יש לו הגנה נגד השמדה עצמית במילא (מנתק הצתה). זה בסדר לפתוח לו את התחת מדי פעם ולשייט בסל״ד גבוה כי הוא בנון-שלאנט דווקא כשאתם בטוחים שאתם הורסים אותו. זה בסדר לפספס שימון שרשרת או שניים, זה בסדר להחליף הילוכים לפני ואחרי הזמן, זה בסדר לאחר לטיפול תקופתי בכמה מאות קילומטרים, זה אפילו בסדר להשפריץ עליו עם צינור ולנקות אותו עם סבון כלים. זה לא מצוין, אבל זה בסדר. הוא לא ימות מזה.


קטמ אדוונצ'ר 950 כחול בכניסה בהחלקה לפניה במגרש עם קונוסים, אופנוען מאומן
מעל מליארד סיבובי קראנק | צילם: בני דויטש

רק בשביל הפרופורציה, הקראנק של מנוע האדוונצ׳ר שלי עשה כבר מעל מיליארד סיבובים מאז שהוא אצלי. לא מיליון, מיליארד. וזה על המיסבים המקוריים. בחייאת, בטבלאות אורך חיים של מיסבים אין מספרים כאלה, והמנוע הזה דוחף ודוחף כאילו אין מחר. ואני גם לא בדיוק מרחם עליו. ההיפך. אני מכבד אותו, מכבד אותו גם בשפע של כבוד, וגם בשפע של גזזזז.


אז אל תהיו לחוצים בעניין עמידות האופנוע שלכם. הוא לא יישבר מזה שעורבני חירבן עליו. רק תנו לו שמן לפי הספר, תנו לו צמיגים ואוויר לפי הספר וזהו. הוא ייקח אתכם לקצה העולם.


מכאן זה הכל רק פינוקים ושריטות באופי שלך. ושלי. ובזה אנחנו כבר לא מתערבים.


1943 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול