הירשמו לניוזלטר והישארו מעודכנים

תודה על ההרשמה!

גלו את תכניות ההדרכה
של אופנוען מאומן

לא משנה מה תרצה להוציא מעצמך ומהאופנוע, רכיבה זאת אומנות.

אומנות הרכיבה. הדרכת הרכיבה המתקדמת והמובילה בישראל.

האינסטגרם שלנו

דאבל אפקס | שי נוה

אופנוע הוא כלי רכב צר. כמה צר? מספיק צר ביחס למכוניות, ועוד יותר צר ביחס לרוחבו של הנתיב הממוצע. פרט זה מאפשר לאופנוע לזוז על הכביש גם לרוחבו, ולא רק לאורכו (וגובהו אם התמזל מזלנו וזה כביש מעניין...)


אם כך, אז באופן טבעי כלי הנשק העיקרי שלנו ברכיבה הוא ההיגוי. טכניקה זו בעצם משרתת את הזרימה שלנו על הגז לאורך הזמן הרב ביותר שניתן. איך? ע״י הטייה וכיוון של האופנוע בדיוק אל האזימוטים שמאפשרים לגז להישאר פתוח.


אופנועי כביש, אספלט
מספיק מקום לכולם | צילם: בני דויטש

אבל גם כשהכל עובד כמו שצריך והגז פתוח, יש מצבים שרצוי מאוד לא להפעיל בהם היגוי דרך הכידון. מצבים אלו הם פונקציה של זווית ההטיה כמובן - ככל שהאופנוע משכיב יותר נמוך, כך האחיזה במחסנים של הרזרבה מועטה יותר, והדבר האחרון שהאופנוע רוצה זה עוד פקודת חוסר יציבות על הכידון. בעבר דיברנו כבר על שימוש במצערת (יותר נכון בקצב) כאמצעי לשינוי רדיוס במקום שינוי זווית ההטיה, אז הפעם אני רוצה לחזור לעיניים.

איכשהו, הכל מתנקז בסוף לחוש העיקרי שלנו...