
רכיבה
טיפולית
/
אסי ארנסון


אחד
הרבדים בהם אני עוסק נקרא טיפול בספורט. הכוונה כאן היא שימוש בפעילות
גופנית כדרך לרומם ולשקם אדם פגוע נפשית או גופנית. מוטיבים כמו סיפוק
הצלחה בפעולה, בביצוע, הוכחת מסוגלות עצמית, שיפור דימוי גוף ובטחון
עצמי, העשרת קשרים חברתיים, הסחת הדעת מבעיות היום וסיפוק מרכיב טיפולי
נורמטיבי על פי הגדרות החברה המודרנית. רכיבה טיפולית על סוסים נכנסת
לקטגורייה של טיפול בספורט. אני רוצה לעשות אנלוגיה בין זה לבין רכיבה
על אופנועים, שתבינו את ההשפעה של הדו-גלגלי על הנפש ולא רק כמרכיב
ניוד מא' ל – ב'. לצורך העניין לקחתי מאמר שנכתב לאתר שלי והחלפתי
במשפטים נבחרים את המילה "סוס" ב"אופנוע" ואת המילה "מטופל" ב"רוכב".
תראו עד כמה זה דומה:
"רכיבה
טיפולית הינה דרך טיפול ושיקום העושה שימוש באופנוע ככלי טיפולי
להתמודדות עם קשיים ומוגבלויות במישור הפיזי והפסיכולוגי. רכיבה
טיפולית מסתכלת על האדם כשלם עם נקודות חולשה ונקודות חוזק. מטרת
התהליך היא ליצור איזון נכון על ידי טיפול בחלקים הדורשים זאת, ועם זאת
שימור ופיתוח נקודות החוזקה הקיימות בכדי לקדם את הרוכב אל רמת התפקוד
הגבוהה ביותר מבחינתו.
הקשר
הייחודי הנוצר בין הרוכב לאופנוע והשוני בדרך הטיפול, יוצר לרוכב
אפשרות להתמודד עם קשייו בצורה חדשה תוך שהוא שומר על מוטיבציה גבוהה
לאורך הטיפול לשם השגת היעדים הטיפוליים. הטיפול באופנוע והרכיבה עליו
דורשת מן הרוכב הפגנת יכולות גופניות, קוגנטיביות ורגשיות. הרכיבה
מפתחת את היכולות האלו גם אצל אדם הנחשב בריא, ובפרט כאשר מתבצעת עבודה
מותאמת לשם השגת מטרות בתחומים אלו, כפי שיתבצע בטיפול. בתחום
הפסיכולוגי הרכיבה נותנת אפשרות לשיפור בקשיים רגשיים, חינוכיים
וחברתיים.
הרכיבה על
חיה גדולה וחזקה, אשר הרוכב נמצא עליה גבוה ובמצב של שליטה, גורמת לו
להרגיש עצמאי ופעיל. הרכיבה תורמת לעליה בהערכה עצמית וביטחון עצמי,
ודורשת מן הרוכב הרגלי עבודה הכוללים למידה, חשיבה מאורגנת וזיכרון,
שליטה עצמית ודחיית סיפוקים, יכולת קשב וריכוז, סבלנות, התמודדות עם
קושי וכישלון ופתרון בעיות. תכונות אלו מתפתחות אצל הרוכב לשם קבלת
תוצאות ברכיבה ויצירת קשר טוב עם האופנוע. בנוסף הרוכב מפתח יכולות
חברתיות של חשיבה על אחר, יצירת קשר ומגע.
|